בבית פרטי, ניתן להעריך לפני שבת מהי הכמות של מים חמים לשתייה שתספק את הצרכים הביתיים.
לשם כך קיימים מיחמים ביתיים, בהם מרתיחים מים לפני שבת וגוף חימום נמוך יותר שומר על החום כל היום כולו.
לא כך במוסדות, בבתי מלון, במסעדות, בבתי חולים וכד'.
שם, צריכת המים החמים גבוהה, והאפשרות להחזיר כמויות גדולות במיחם אגירה ענק אינה מעשית. לימות החול קיימים מיחמים מוסדיים המחוברים לרשת המים העירונית, והם מתמלאים מאליהם כאשר אלקטרודת גובה מגלה שמיפלס המים ירד אל מתחת לנקודה קריטית כלשהי.
או-אז נפתח ברז חשמלי והמיחם שב ומתמלא ורותח.
במיחם כזה אסור להשתמש בשבת:
הוצאת מים חמים ממנו גורמת לכניסת מים קרים ולבישולם, וכן להפעלת גוף החימום (בגלל התקררות המים שבמיחם).
מכון 'צומת' פתר את הבעיה למהדרין, בשיטה המתאימה גם ל…ישיבות!
זהו מתקן ה'גלישבת', מלשון 'גלישה'.
למיחם זה מתווספים מים מדי כמה דקות בכמות קצובה (ניתן לכיוונון).
בימות החול מחזוריות זו נמשכת כל עוד יש מקום במיחם.
בשבת – אלקטרודת מיפלס הגובה מבוטלת והמים מתמלאים ומתמלאים. כ-2 ס"מ מעל למיפלס העליון (של ימות החול) יש פתח לצינורית 'גלישה' והמים זורמים לביוב.יש לציין כי לביוב גולשים המים החמים שהורתחו ולא הקרים החדשים (כדי לא לגרום ע"י הצריכה וריקון המיחם לקליטת מים חדשים והרתחתם).
בשיטה זו הוצאת מים מהמיחם אינה משפיעה כלל על כניסת מים חדשים אליו. אלה ייכנסו בכל מקרה, בזמנים קבועים, ללא כל השפעה של האדם.חשוב לציין כי מיחם הגלישה מצוייד בשעון שבת שבועי-יומי.
באמצעותו ניתן להגביל את כניסת המים הקרים המחזריים הללו רק לחלק משעות היום. כך ניתן לחסוך את העלות של שפיכת מים חמים לביוב מדי כמה דקות.
